פסק-דין בתיק ת"א 17206-11-11

רקע

1.          מונחת בפני בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף.

המשיב, התובע, בעלה של התובעת בתיק ב.ל 1833-08, אשר מתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה ( להלן:"התובענה בביה"ד"), הגיש תביעתו כנגד הנתבעים בעילה נזיקית לפי סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 ( להלן:"חוק לשון הרע"), וכן בעוולה נזיקית בגין עוגמת נפש אשר נגרמה לו, לטענתו, במהלך דיון הוכחות אשר התקיים ביום 20.12.2010 ( להלן:"הדיון"). לטענת התובע, במהלך אותו דיון, הנתבע 1 הלבין את פניו, עד אשר נאלץ לעזוב את האולם בעלבון גדול, כמו כן, כך על פי הטענה, רשם השופט פרוטוקול דיון שאינו מייצג את שאירע בפועל באולם.

הנתבע 1 הינו כב' השופט נוהאד חסן, שופט בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אשר ישב בדין בתובענה בביה"ד. הנתבעת 2 הינה הנהלת בתי המשפט אשר לטענת התובע, הינה בבחינת מעבידתו של הנתבע 1 לפיכך, לטענת התובע, הינה חבה באחריות שילוחית לנזקיו של התובע כפי שנטען בכתב התביעה.

2.          עובר להגשת התובענה דנא, פנה התובע ביום 21.12.2010 אל נציב תלונות הציבור על שופטים ( להלן:"הנציב"), בתלונה על התנהגותו של הנתבע 1 במהלך אותו דיון וכן, הלין על כך שלטענתו, פרוטוקול הדיון אינו משקף נכונה את מהלך הדברים בדיון.

הנציב, לאחר שברר את נסיבות המקרה, השיב לתובע, בהחלטה מיום 15.2.2011, כי הטענה כי הנתבע 1 נהג בו בצורה שאינה ראויה במהלך הדיון, נדחית ואילו הטענה בדבר רישום לקוי בפרוטוקול אשר אינו משקף את אשר התרחש במהלך הדיון, מתקבלת, במובן זה שטענת התובע כי יצא מרצונו מן האולם נכונה בעוד שבפרוטוקול נרשם כי הוצא מן האולם בהחלטת הנתבע.

3.          כאמור, לאחר קבלת החלטתו של הנציב, הגיש התובע התובענה דנא לפתחו של בית המשפט, בטענות לעוולות נזיקיות הן לפי חוק איסור לשון הרע והן לפי פקודת נזיקין.

4.          הבקשה לסילוק על הסף מבוססת על טעמים מספר. בין היתר, נטען כך:

                                 א.         הנתבע 1 חוסה בצילה של ההגנה השיפוטית לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח -1968 ( להלן:"פקודת הנזיקין"). גם הנתבעת זכאית להגנה זו, בשל אותם טעמים בעטיים מוקנית היא לנושאי משרת שיפוט.

                                  ב.         הנתבעים זכאים להגנה השיפוטית הקבועה בסעיף 13(5) לחוק לשון הרע.

                                  ג.          הנתבעת 2 אינה מעבידתו של הנתבע 1 ועל כן, אין בינה לבין התובע יריבות.

5.          התובע טען בתגובתו לבקשה כי רישום בפרוטוקול אינו מהווה החלטה שיפוטית שנעשית מתוקף תפקידו של היושב בדין, לפיכך, לעניין הרישום בפרוטוקול אין הנתבע 1 חוסה תחת ההגנה השיפוטית כלשון סעיף 8 לפקודת הנזיקין (ראה סעיף 13 לתגובה). כמו כן, לטענת התובע, המדובר באירוע חריג, אשר נעשה בזדון או לחילופין, תוך חריגה מודעת מסמכות.

זאת ועוד טען התובע בתגובתו לעניין זה כי התנהגותו של הנתבע 1, זו אשר גרמה לו לבושה ועלבון גדול, אינה מהווה החלטה שיפוטית אשר חוסה תחת ההגנה השיפוטית כפי שמופיעה בפקודת הנזיקין.

דחייה על הסף

6.          תקנה 101(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת כך:

"בית המשפט או הרשם שהוא שופט רשאי, בעל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם מאחר הנימוקים הבאים:

... (3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע".

מכאן, סמכותו של בית המשפט לסלק תביעה על הסף, כבר בשלב המקדמי של קדם המשפט, כדי לחסוך התדיינות עקרה (גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 275).

7.          אמנם, ידוע כי פעולה שכזו, של דחיית תובענה על הסף, היא קשה וקיצונית ועוד, כבר נקבע, לא פעם, כי על בית המשפט לנקוט בה במשנה זהירות: